איך הגעתי לכאן
בגיל 27, באמצע החיים, בסוף הביקור השלישי שלי במיון אחרי התקפים של כאבי בטן קשים ובלתי מוסברים אובחנתי עם אנדומטריוזיס.
אותה מחלה מפחידה שאיימה עלי אז עד מאוד, התגלתה בדיעבד כאחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלתי בחיי שהובילה למתנות רבות נוספות בעקבותיה.
הרופאים המקסימים, המקצועיים והאמפטיים ביותר שפגשתי (וגם הרופאים האחרים) הציעו פתרונות מוגבלים ביותר למניעת מימוש האיום הגדול של פגיעה באחד הרצונות העצומים והחשובים לי מכל- יכולתי להיכנס להריון בעתיד:
אפשרות ראשונה- נטילת גלולות ברצף למניעת וסת. אותן גלולות שהפסקתי ליטול כבר בגיל הרבה יותר צעיר עקב ההשפעה ההרסנית שהייתה להן על מצב הרוח, התיאבון, תחושת החיות והחשק המיני שלי. כבר אז, אפילו בלי שידעתי להגדיר למה, ידעתי להגיד דבר אחד בבהירות- את זה הגוף שלי לא רוצה. ועכשיו הייתי אמורה לקחת אותן ללא הפסקה, כדי למנוע גם את מעט הדימום בין החפיסות שהיווה זכר למחזוריות והווסת הטבעית שלי שברגע אחד הפך מסתם מטרד- לסכנה ממשית.
אפשרות שניה- ניתוח פולשני שנותן פתרון זמני בהוצאת הגידולים (אנדומטריומות) הקיימים שנגרמו בעקבות המחלה ושכרגע גורמים לכאבים האיומים. החיסרון- אין שום הבטחה למניעת התפתחות גידולים חדשים וצורך עתידי בניתוחים נוספים להסירם, לצד השלכות הניתוח שכוללות סכנה להידבקויות ובמילים אחרות חשש לפגיעה בפוריות מכיוון אחר.
אפשרות שלישית- הריון. בהיותי בזוגיות צעירה ועם הרבה מאוד תכניות אחרות בראש.
כעבור 10 שנים בדיוק- המתנות. צילום: Orli Ferron
לא הבנתי איך ממשיכים מכאן.
שום כלי שנתנו לי או לימדו אותי במהלך חיי לא הכין אותי למצב הזה. קול אינטואיטיבי בבטן אמר לי שזו לא יכולה להיות כל התמונה, שאני צריכה להבין יותר. אז שאלתי כמה זמן יש לי להחליט. הרופא הבכיר אמר שהתור הקרוב לניתוח הוא עוד שלושה חודשים, ואם אין בכוונתי לנקוט בדרכים האחרות אז כדאי לי מאוד לתפוס אותו. אז תפסתי, ובמקביל הבטחתי לעצמי שבמהלך שלושת החודשים הקרובים אעשה כל שביכולתי כדי ללמוד את המצב שלי לעומק, למצוא את הדרך להימנע מניתוח ובעיקר להבין מה בא לפתחי, ולמה.
כך קרה שבזכות האנדומטריוזיס יצאתי למסע העמקה בעולם הבריאות הנשית. בעזרתן של נשים אהובות, מטפלות שהתמזל מזלי להכיר, ידע אלטרנטיבי ברשת, וקבוצת ספרים שפרסה עבורי תפיסה חדשה ומפעימה של בריאות מהי (ביניהם הספר המופלא של דר' כריסטיאן נורת'טרופ "Women’s Bodies, Women’s Wisdom" , בתירגום לעברית- "גופה של אישה תבונתה של אישה" שפשוטו כמשמעו פקח את עיני באופן שהיה חדש לי לחלוטין, "המסע" של ברנדון בייס ועוד) נחשפתי לעולם חדש ונכון יותר עבורי ופיתחתי קשר מחודש בין גופי לנפשי. לצד זאת לאורך הדרך גם למדתי רבות על היתרונות העצומים לצד המגבלות ונקודות העיוורון של הרפואה המערבית. למדתי את כוחות הקסם, התמיכה והחיזוק של קשר נשי מיטיב. למדתי איך לסמוך על האינטואיציות והקשב הפנימי שלי ולהפעיל מנגנוני ביקורת ושאילת שאלות שסייעו לי לסנן כמויות עצומות של מידע מוטה ומסולף שזרם בחופשיות מכל ולכל עבר. הכרתי איברים ולמדתי להקשיב למנגנוני הגוף בכלל ולמנגנונים הייחודיים לנו הנשים בפרט. ואולי חשוב מכל- למדתי את המערכת הפיזיולוגית האישית שלי ואיך זה אפשרי באמת לברוא לעצמי בריאות.
כל מה שבא אחר כך - ווסתות, הריונות, הפלות, לידות, פוסט פרטומים, אמצעי מניעת הריונות נוספים, כל דבר ודבר בזמנו- הכל נצבע באור הזה, של עוצמה, ידע, הכרות, אמון בעצמי, בגופי וביכולתי לרפא ולברוא, ובעיקר- של האפשרות והאחריות לבחור עבור עצמי בבריאות המיטיבה איתי. גם בתוך נסיבות שלא בהכרח היו תלויות בי ובאתגרים הרבים שפגשתי בהמשך הדרך- תמיד היא היתה שם- הזכות לבחור מתוך ידע.
המיזם "שלמות" נולד מתוך הרצון להיטיב ולפלס חלק קטן ומשמעותי מן הדרך הזו עבור נשים אחרות. אין ספק- בסופו של דבר כל אחת מאיתנו הולכת בשביל שלה בעצמה, על פי המציאות, הרצונות, האמונות והמצב הנתון שהיא נמצאת בו בחייה. גם אין ספק שלא תמיד הנסיבות כולן הן בשליטתנו ותלויות בנו. מרכיבים של חוסר אונים, קבלת הקיים והמורכבות של הגופים האנושיים והרגשיים שלנו תמיד היו ותמיד יהיו שם. עם זאת, בהקמת "שלמות" עומדת לנגד עיני המטרה ליצור פלטפורמה שמרכזת ומנגישה במקום אחד הרבה מן הידע העצום שקיים- שכל כך קל ללכת לאיבוד בתוכו, להתבלבל, להיבהל, לקפוא מראש ולא לצאת לדרך מלכתחילה. פלטפורמה מקצועית שמסננת מידע מסולף, לא מכבד או מוטה מסיבות שונות. שמאפשרת חיבורים והענקה של כלים שנמצאים בידינו הנשים, האימהות, המטפלות, נשות המקצוע- כלים שאנו רוצות להעניק אבל אין לנו איפה לעשות זאת בתפוצה ראויה. פלטפורמה שמארגנת, מנגישה ומציעה כיווני פעולה וחשיבה נוספים שלא היינו נחשפות אליהן בהכרח בחיפוש עצמאי ובודד.
אני מבינה היום שיש לנו זכות גדולה לחיות בתקופה בה הרפואה המערבית מעניקה לנו כלים רבים לשמור על הבריאות שלנו, ולהכיר ואפילו ממש לראות את התהליכים שקורים לנו תוך כדי. לצד זאת- ידע הוא כוח, והוא קיים לא רק בידי הרופאות והרופאים. יש כמות עצומה של ידע משלים ועוצמתי שקיים בקרבנו הנשים- אצל מי יותר ואצל מי פחות. נכון לרוב הוא לא יהיה מחקרי ועל כן הוא לא צולח את הפילטרים של מערכת הבריאות ובצדק. אבל אין זה אומר שהוא לא בעל משמעות. ידע רגשי, מסורתי, אמפירי, קיבוצי, פרטי ואישי- כולם משלימים את התמונה ליחידה מורכבת, רחבה וגדולה מסך חלקיה- היא האדם.
החלום שלי הוא להנגיש את הידע הקיבוצי הזה על מנת לאפשר לנשים להכיר יותר את גופן- לפני, בזמן, ולאחר התמודדות עם מצבים ופתולוגיות שלעיתים קרובות התפקיד שלהן הוא חשוב ביותר- והוא להאיר לנו את מה שפספסנו אל מול עצמנו ואת הזכות שלנו לטפל בעצמנו, לקחת אחריות ולבחור. לסלול לנערות את הדרך להיכרות עם גופן האישי על צורותיו הייחודיות להן. לדבר על זה, לא לפחד לגעת, להסיר את מסך הבושה והאשמה והאמונה המוטעית של "למה זה קורה רק לי", שאני חריגה, שאני לבד. לאפשר מרחב בטוח לקרוא, לחקור, לשאול ולהכיר אותי באמצעות קהילת נשים שהיא בטוחה ומיטיבה.
